הבדלה:  

20:19

צאת השבת: 

9:00

שחרית:  

19:28

הדלקת נרות: 

18:00

קבלת שבת: יום ו'   

דברים

הודעות

מזל טוב למשפחת יפרח שהגיעה מסאן דיאגו, קליפורניה, על כניסתה של יעל לגיל מצוות.
ביום ו', נקבל את השבת עם קבלת שבת מוזיקאלית בשעה 18:00. תפילת שחרית לשבת בשעה 9:00

תנחומינו לאתי כהן על מות אמה, מטילדה סודרי ז"ל. המשפחה יושבת שבעה ברחוב קרן היסוד 3, אשקלון.

קריאת מגילת איכה, במוצ"ש 17.7 בשעה 20:45.
לאחר הקריאה חברים מוזמנים להצטרף לערב שיח, דיון וחשיבה בחצרו של יורם טויטו, רחוב דב ברייר 2/41, אשקלון.

דברים

נאום פרידה

מאת הרב גוסטבו סורסקי

ספר דברים כולל את נאומי הפרידה של משה רבנו לפני מותו ועל פי הכתוב משה החל את נאומי פרידתו בראש חודש שבט (דברים א, ג). אם ניקח בחשבון שמשה רבנו נפטר –על פי מסורת חז"ל- ביום ז' באדר, נגיע למסקנה שפרשיות ספר דברים נאמרו על ידי משה במשך שלושים ושישה ימים (אפילו ישנו רמז טמון במילה הראשונה של הפרשה, המילה "אלה" שעולה בגימטרייא גם 36).

אם אכן משה דיבר במהלך שלושים ושישה ימים, איך הדבר מסתדר עם גמגומו? הלא אמר משה "לא איש דברים אנכי" והגדיר את עצמו כ-"כבד פה""כבד לשון" ו-"ערל שפתים"?!

ישנם כמה פתרונות במדרש לאותה הקושיא ואני אציע היום שנים מתוכם מתוך מדרש דברים רבה:

בדברים רבה (א, ז) מובא משל על אותה השאלה:

(משל) לאדם שהיה מוכר ארגמן... הציץ המלך ושמע את קולו. קרא אותו ואמר לו: מה אתה מוכר? אמר לו: לא כלום. אמר לו: אני שמעתי את קולך, שהיית אומר, הרי ארגמן. ואתה אומר, לא כלום?! אמר לו: מרי, אמת, ארגמן הוא, אלא אצלך אינו כלום. כך משה: לפני הקב"ה, שברא את הפה ואת הדיבור, אמר לו:"לא איש דברים אנוכי". אבל אצל ישראל כתיב בו:"אלה הדברים".

מדרש זה העולה בקנה אחד עם פירושו של הרשב"ם האומר שמשה לא גמגם כלל אלא שרק התכוון לכך ששכח את לשון מצרים משום ששהה ארבעים שנה במדין.

אך במדרש גם ישנו פיתרון שני:

"מרפא לשון עץ חיים" (משלי טו, ד) - ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר: עץ חיים היא למחזיקים בה ולשונה מתיר את הלשון... הרי משה עד שלא זכה לתורה כתיב בו לא איש דברים אנכי, כיון שזכה לתורה נתרפא לשונו והתחיל לומר דברים מנין? ממה שקרינו "אלה הדברים אשר דבר משה" (דברים רבה א, א).

נכון שהוא גמגם מלכתחילה, רומז המדרש השני. אך ברגע שמשה קיבל את התורה נרפא, כי התורה "מרפא לשון"

בכל אופן, וגם אם ידוע לי שדעתי מנוגדת לדעת רובם המכריע של הפרשנים ואף אין זכר במקורות לכך, תחושתי היא שמשה נרפא לא ברגע שהוא מקבל את התורה אלא בזמן שהוא עומד לפני פרעה ומתחיל את שליחותו.

אנו רואים שבסופו של דבר, ועל פי פשוטו של מקרא, משה מדבר ישירות עם פרעה על פי מה שמתואר בספר שמות. וגם אם נסכים עם דעת החכמים האומרים שאהרון היה זה שתירגם את דבריו של משה, ברור שאותו האיש אשר הגדיר את עצמו כ-"כבד פה וכבד לשון", נשען על כוח לשונו במהלך ארבעים שנות נדודים במדבר, לימד תורה, השיב על שאלות והשמיע תוכחות, דברים אשר אדם "ערל שפתים" יתקשה לעשות.

אדם יכול להיות בעל מגבלות רבות. הוא יכול להיות מלא חרדות וחששות. מי לא הרגיש פעם "ערל שפתים" כמו משה רבנו לפני משימה חשובה? אך אם הוא מאמין בשליחותו ויודע לאן הוא רוצה להגיע, האדם מתגבר על כל מגבלותיו. לפעמים רק צריכים דחיפה קטנה ולקפוץ לבריכה.


 

תורה בטעם לטיני

משה נמצא בלקראת מותו ועומד להפרד מהעם. וזה הרגע שהוא מנסה לדחוס אליו את כל מה שיש לו להגיד.
אם היינו במקום משה, מה היו הדברים שהיינו רוצים לומר ברגעים אחרונים אלה? תורה בטעם לטיני, פרק 54 על פרשת דברים

 

אירועים קרובים

  • Trip to the Bible Lands Museum (Jerusalem)
    יום ג׳, 07 ביוני
    ירושלים
    07 ביוני, 9:00 – 16:30
    ירושלים, שמואל סטפן וויז 21, ירושלים, 9104601, ישראל
    Please contact Terri Davis for more details
  • שבת חתן וכלה אלעד גולן ורעות עמירם
    11 ביוני, 9:00
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel
  • מופע אקוסטי טנדו
    יום ג׳, 05 ביולי
    Ashkelon
    05 ביולי, 17:00
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel