בלק

שתי קצוות

מאת הרב גוסטבו סורסקי

פרשת בלק היא פרשה שהנסתר בה רב על הגלוי. היא עוסקת בברכות וקללות, קסמים, ניחוש ואפילו חמור שמדבר.מ היום, מפיק קולנוע לוקח את כל האלמנטים האלה ויוצר סרט נפלא כמו "שרק". אבל לא פחות מרתקת היא פרשתנו, בה שני רשעים לכל הדעות מקבלים שעות מסך רבות.

פרשת בלק היא הפרשה הראשונה מאז תחילת ספר שמות בה הנביא אינו משה, אלא איש זר ולא יהודי בשם בלעם בן בעור. בלק מלך מואב, ידע שהייחודיות של משה רבנו וישראל היה בכח הדיבור, ושוכר קוסם נוכרי בשם בלעם על מנת שילחם בישראל דרך הקול, עם סדרת קללות.

אבל...האם בלעם באמת היה נביא?

אחד מעיקרי האמונה היהודית, הכלול גם בפיוט יגדל הוא "לא קם ולא יקום בישראל נביא כמשה" או, בלשון הפיוט "יגדל", "לא קם בישראל כמשה עוד". המדרש, על סמך אותו העיקר, אומר לנו: "בישראל לא קם אבל באומות העולם קם. ואיזה זה? זה בלעם בן בעור" (ספרי דברים פיסקא שנז)

המאמר הזה הוא די מקומם...איך ניתן להשוות את משה רבנו לבלעם הרשע? האם יש בעולם ניגוד חריף יותר מזה הקיים בין שתי הדמויות הללו?

פרופ' י' לייבוביץ ז"ל מביא בספרו "שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע" את פירושו של ישעיה בן אברהם הלוי הורוביץ, המוכר גם בתואר "השל"ה הקדוש". אומר בעל השל"ה: "משה ובלעם הם סיטרא דימינא (=צד ימין) וסיטרא דשמאלא (=צד שמאל) היוצאים משורש עליון אחד".

מה הבדל בין שמאל לימין?

קיימת הסכמה במסורת הפרשנית שצד ימין מסמל את החסד וצד השמאל את הדין ואת האכזריות. המאמר המיסטי של השל"ה הקדוש, הופך לדבר אקטואלי ורלוונטי כשאנחנו מביאים אותו למציאות שלנו.

העולם מלא אנשים הפועלים בשם שמים. אבל יש הפועלים בצד ימין של הא-ל ויש הפועלים לשמאלו. יש משה ויש בלעם.

הקב"ה "יוצר אור ובורא חושך". הוא מקור ההשראה לטוב וחלילה לרע שיש בעולם. הצדיק המאמין עשוי להפוך למלאך...והרשע המאמין עלול להפוך לשטן. בעולם הזה, לא מעט אנשים רוצחים בשם הא-להים, אבל גם לא מעט מסכנים את חייהם בשם הא-ל.

אבל -וזה הדבר החשוב- א-להים הוא לא ניטרלי בסכסוך הזה בין טוב לרע, בין אור לחושך. הוא לא צופה פאסיבי. ובצדק אתם יכולים לשאול, איך זה שהוא לא ניטרלי אם הוא בעצמו ברא את האור וגם את החושך, גם את הטוב וגם את הרע.

תשובה מעניינת מופיעה במדרש בקשר לבריאת העולם, דווקא בנוגע לבריאת האור והחושך: בבריאת היום הראשון נאמר: "ויקרא א-להים לאור יום, ולחשך קרא לילה" (בראשית א, ה).

ודקדקו חכמים בכתוב ומצאו שאין הקבלה שלמה בין תחילתו לסיום. היה לכתוב להגיד: "ולחשך קרא א-להים לילה". למה לא כתוב כך? אמר רבי אלעזר: לעולם אין הקב"ה מיחד שמו על הרעה אלא על הטובה. 'ויקרא א-להים לאור יום ולחושך קרא א-להים לילה' אין כתיב כאן (=לא כתוב כאן) – אלא 'ולחשך קרא לילה' (בראשית רבה ג', ה).

דווקא בימים האלה, בהם קיצונים למיניהם רוצים להביא חושך ותהו ובהו בשם הא-ל, עלינו לדעת איפה הם בדיוק עומדים: ליד בלעם, שונא הבריות ואוהב הקטטות ולהבין שגם אם הם יגידו את זה, א-להים מעולם יהיה לצידם כי "לעולם אין הקב"ה מיחד את שמו על הרעה"......וגם לא על החושך.