הבדלה:  

19:48

צאת השבת: 

9:00

שחרית:  

18:56

הדלקת נרות: 

18:30

קבלת שבת: יום ו'   

אחרי מות קדושים

הודעות

ועדת חיפוש החלה בתהליך איתור מועמדים להנהלת הקהילה. כל מי שמעוניין/ת להצטרף כחבר/ה פעיל/ה בהנהלה הבאה מוזמן/ת ליצור קשר עם לורנה שפלר או דיוויד וולפסון

מאחלים נסיעה טובה ליונה וחיים בצלאל עם חזרתם לארה"ב. תבורכו בצאתכם ובבואכם (בקרוב).

ביום ד' התחלנו חוג לימוד חדש על "מגילת קהלת". מוזמנים להצטרף ולהפיץ.

הכירו את חברי הקהילה. למאמר על אודות יצחק מזרחי הקליקו

אחרי מות קדושים

חלונות הנפש

מאת הרב גוסטבו סורסקי

מצוות שמירת השבת מופיעה בפסוקים הראשונים של הפרשה: "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו" (ויקרא יט, ג).

שמירת השבת הנה הרבה מעבר לחובה דתית. מדובר בצורך נפשי.

לפני כמה שבועות אמרה לי חברה בקהילה שהחלה לבוא בקביעות לתפילות שלנו בשבת, עד כמה הכרחי בעבורה לסיים את השבוע ולהכנס לאווירת השבת אצלנו, במסגרת קהילתית (גם כשהיא מגדירה את עצמה כ-"חילונית").

והיא צודקת.

רעיון השבת הוא עד כדי כך מרכזי במסורת היהודית, שאנחנו זוכרים אותו כל יום, ואפילו לא מודעים לכך. בעולם הקדמון, קראו לימי השבוע על שם גרמי השמים. אפילו היום, בכמה שפות ניתן לראות זאת.

Sunday על שם השמש (Sun)
Monday על שם הירח (Moon).
Saturday על שם Saturn (שבתאי)

(וגם בספרדית Miercoles (Wednesday) על שם Mercury).

אבל אצלנו בעברית הדבר שונה לגמרי. אצלנו יש יום ראשון (לשבת), שני (לשבת), שלישי (לשבת) וכו'. כל יום בעצם אנחנו זוכרים כמה ימים עברו מהשבת שעברה, ומתקרבים לשבת הבאה.

מדוע השבת היא כל כך הכרחית, גם בין אלה המגדירים עצמם כ-"חילוניים"?

בזמן הזה אנשים דואגים יותר לבריאות הגוף, מאשר לבריאות הנפש, ולמען האמת אחרי כל המתח שאנחנו עוברים במהלך השבוע, אנחנו מגיעים לשבת עם "זיהום נפשי".

אבל איך הנפש עשויה להזדהם? קל יותר לדבר ולהבין את זיהום נחל קישון, או את זיהום האוויר. אבל...הנפש? איך?

אגיד לכם את דעתי. לגוף שלנו יש שבעה "חלונות". דרך אותם ה-"חלונות" הנפש נושמת, חיה ומתקשרת עם הסביבה. אותם החלונות ממוקדים בראש. יש חלון בפה. שניים באף.
שניים בעיניים. ושניים באזניים. ה-"זיהום" במהלך השבוע נכנס דרך אותם החלונות, כשם שהלכלוך נכנס הביתה בימי החמסין גם דרך פתחי הבית.

וכשאנו עורכים את ההבדלה במוצאי השבת, אנחנו מקדישים ברכה לכל אחד מאותם החלונות. במקום ראשון, מקדישים ברכה לפה ומבדילים על היין. במקום שני מברכים ומריחים את הבשמים ומקדישים ברכה לאף. אחרי זה מברכים על הנר ומקדישים ברכה לעיניים. ובסוף, פשוט שומעים את ברכת ה-"הבדלה" ומקדישים ברכה לאזניים. אותן הברכות הנן בגדר מתנות וחומות מגן לאותם החושים, דווקא באותו הרגע שהשבוע מתחיל מחדש והזיהום מוצא שוב את שערי הכניסה אל מעמקי הנפש.

בעוד שבוע, שוב תגיע אלינו השבת. צר לי לאמר זאת, אבל אני לא חושב שהשבוע הנכנס יהיה נטול לחצים וריצות. איני חושב גם שהחדשות שנשמע בערב יהיו מי יודע מה...

אבל לפחות, שוב תגיע השבת, אותה מתנה שבועית של עשרים וחמש שעות המורידה את כמות הזיהום הנפשי ומשפרת את איכות הרוח. ככתוב בהגדה של פסח: "אילו נתן לנו את השבת דיינו!".

 

תורה בטעם לטיני

פרשת אחרי מות מזכירה את תקרית מותם של בני אהרון הכהן, נדב ואביהוא, ביום חנוכת המשכן. אירוע מצמרר שכזה מעלה שאלות רבות, ובין השאר השאלה הקשה כיצד קמים וממשיכים הלאה אחרי טרגדיות דומות. ננסה למצוא תשובות לשאלה המורכבת בפרק השבועי של תורה בטעם לטיני

 

אירועים קרובים

  • Trip to the Bible Lands Museum (Jerusalem)
    יום ג׳, 07 ביוני
    ירושלים
    07 ביוני, 9:00 – 16:30
    ירושלים, שמואל סטפן וויז 21, ירושלים, 9104601, ישראל
    Please contact Terri Davis for more details
  • שבת חתן וכלה אלעד גולן ורעות עמירם
    11 ביוני, 9:00
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel
  • מופע אקוסטי טנדו
    יום ג׳, 05 ביולי
    Ashkelon
    05 ביולי, 17:00
    Ashkelon, Har'el St 8, Ashkelon, Israel